צלילה חופשית

צלילה חופשית היא סגנון צלילה ספורטיבית המבוצעת ללא כל עזרי נשימה, כלומר הצולל מאכסן אוויר בריאותיו בלבד ואינו משתמש בעזרי נשימה מתחת למים. הציוד בשימוש במהלך צלילה חופשית כולל: סנפירים, מסיכה ולעתים משקולות ושנורקל. הצולל שואף אוויר מלוא ריאותיו ויורד לעומק הרב ביותר שאליו הוא יכול להגיע ואז עולה חזרה לפני הים בכדי לנשום. ספורט הצלילה חופשית נחשב כענף ספורט אתגרי, כאשר צוללים חופשיים המשתתפים בו מנסים להגיע לעומקים ומרחקים גדולים בצלילה בנשימה אחת בלבד ושתימשך זמן רב ככל הניתן ללא כל עזרי נשימה.

ספורט הצלילה חופשית בטוח יותר ממה שנראה ומתפתח מאד בשנים האחרונות. הסכנה הגדולה ביותר בספורט זה היא אובדן הכרה מתחת לפני המים (עלפון בצלילה חופשית מתרחש באופן כמעט בלעדי ב-10 המטרים הקרובים ביותר לפני המים בסיום הצלילה, עקב ירידה של רמת החמצן בדם בשילוב ירידה בלחץ ולכן נקרא גם עילפון מים רדודים.

צלילה חופשית היא סגנון הצלילה המקובל ברחבי העולם לדייג ספורטיבי בצלילה. למעשה ברוב העולם זהו סגנון הצלילה היחידי החוקי לפעילות דייג תת ימית. למרות שבאינטרנט ישנם פורומים ואתרים רבים המסייעים לצוללים מתחילים בלימוד צלילה חופשית בסיסית, הרי שמדובר בתופעה מאד מסוכנת ולכן כל אדם המעוניין לעסוק בצלילה חופשית צריך ללמוד זאת במסגרת מסודרת של קורס צלילה חופשית המועבר על ידי מדריך בבית ספר בעל הסמכות של אחת מהתאחדויות הרשמיות ללימוד צלילה חופשית (AIDA או SSI)

בעולם מתקיימות תחרויות צלילה חופשית ותחרויות דייג בצלילה חופשית. מקצת השיאים בענף הצלילה חופשית נכון להיום:

  • עצירת נשימה סטאטית (אפנאה): 11:35 שניות
  • צלילה חופשית במשקולות קבועות: 125 מטר
  • צלילה חופשית דינאמי בבריכה: 273 מטר
  • משקולות משתנות: 142 מטר
  • ללא גבולות (NO LIMITS): 214 מטר

לצפייה טבלת השיאים העולמיים באתר ההתאחדות AIDA העולמית לחצו כאן

סגנונות דייג בצלילה חופשית:

  • שיטת המארבים
  • שיטת הגלישה
  • שיטת הזחילה
  • שיטת החפירות
  • צייד במים פתוחים (Blue water hunting)

דייג בצלילה חופשית בשיטת המארבים

שיטת הדייג במארבים נחשבת לשיטה הוגנת וספורטיבית אשר דורשת מיומנות וניסיון רב והיא גם המתגמלת ביותר מכיוון שהיא מאפשרת לדייג המיומן בה לתפוס את כל סוגי הדגים בניגוד לשיטות אחרות. העקרון בשיטת המארבים הוא לגרום לדגים להתקרב אל הצוללן מתוך סקרנות. הדגים חשים את נוכחות הצוללן בשטחם. צוללנים אשר משדרים בשפת גופם רוגע גורמים לדגים להרגיש פחות מאויימים ואז הם מעיזים להתקרב ולבדוק מקרוב את הפולש בין אם מתוך סקרנות, רעב או טריטוריאליות.

שיטת המארבים דורשת מיומנויות רבות החל משקט נפשי, יכולת עצירת נשימה טובה, סבלנות, ניסיון, תכנון אסטרטגיה לכל צלילה בהתאם לתנאי השטח ומקומות המחיה של דגי המטרה, טכניקה טובה ושקטה.

דייגים מנוסים בשיטת המארבים במהלך צלילה חופשית יכולים לבחור את הדגים שהם רוצים להוציא ויכולים לבצע מספר רב של מארבים ממושכים עד שדגי המטרה מתקרבים לטווח פגיעה,

מומלץ לקרוא את הפוסט בנושא מארבים ללהקת לוקוסים במהלך דייג בצלילה חופשית בחוף חדרה (כולל סרטון)

דייג בצלילה חופשית בשיטת הגלישה

שיטת דייג אפשרית בתנאי ראות טובה בלבד המאפשרת לזהות את דג המטרה לפני או במהלך הירידה ולכוון את הנפילה עד אליו בשקט ובאיטיות שלא תגרום לו לברוח. סגנון דייג זה מחייב את הצולל החופשי לבצע ברווז שקט ולהגיע לציפה שלילית בגובה רב מעל העומק בו נמצאים דגי המטרה, לאחר הגעה לעומק ציפה שלילית מתחילה הגלישה ללא תנועת סנפירים והצוללן יכול לכוון את כיוון הנפילה לעבר דג המטרה באמצעות הסנפירים וכיוון הרובה ברובים מסוימים. חשוב מאד להקפיד על תנועה מינימלית של רגליים וידיים ולהשאיר את היד על האף לפמפום לכל אורך הגלישה ולהימנע מתנועות מיותרות שכן כל תנועה יכולה להבריח את דג המטרה.

דגשים לדייג בשיטת הגלישה:

ברווז שקט, תנועות מינימליות בירידה, ניתן לכוון את כיוון הגלישה עם תנועות סנפירים והגוף, ניתן להאט בפתיחת רגליים במקרה הצורך, תנועה שקטה במים עם מינימום תנועות גוף. שיטת הגלישה טובה כשיטת דייג בפני עצמה וכמובן בשילוב עם מארבים או חפירות. מידע נוסף על שיטת הגלישה ואף לצפות בסרטון דייג בצלילה חופשית בשיטת הגלישה

דייג בצלילה חופשית בשיטת הזחילה

שיטת הזחילה עיקרה לשוטט בסמוך לקרקעית במטרה להפתיע דג תמים, בשיטת הזחילה הצולל החופשי אוחז ברובה ביד אחת ובאמצעות היד השנייה אוחז בסלע ומושך משיכות מבוקרות ומתקדם באמצעותן. משיכה ביד עדיפה על פני טילוף בקרקעית מכיוון שצורך הרבה פחות חמצן ואנרגיה ומאפשר לצולל החופשי לכסות שטח רב יותר, בשקט מבלי לבעוט בסלע ולהעלות חול ואבק באוויר, וברמת בטיחות גבוהה יותר. צייד בשיטת הזחילה מחייב את הצולל החופשי להיות מאוזן בעומק המטרה אחרת יצטרך להיאבק בציפה.

שיטת הזחילה מצויינת גם בשילוב עם טכניקות המארבים או החפירות, לאחר מארב ניתן לעבור לזחילה.

דייג בצלילה חופשית בשיטת החפירות

בשיטת החפירות צוללים משתמשים ברובה קצר יותר ופנס, הצולל יורדים ומחפשים דגים המתחבאים בתוך חריצים ומערות, זוהי שיטת דייג שנוייה במחלוקת מכיוון שבמהלכה דגי המטרה הם בעיקר דגי הריף כמו לוקוסים, סרגוסים, סאינסים ובשיטה זו הדייג תופס את הדגים בתוך המסתור שלהם, מה שפוגע פגיעה קשה בדגה וגורמת לדגים ללחץ רב. במקומות מסויימים בעולם חל איסור לדוג בשיטה זו בגלל ההרס הרב שנגרם בבית הגידול של הדגים. שיטת החפירות נפוצה בעיקר בקרב צוללים מתחילים וצוללי מיכלים אשר דגים כך בארץ במשך עשרות שנים.

זו שיטה שדורשת מאמץ רב ותנועה מתמדת וסכנה רבה כתוצאה מכניסה למערות, בישראל קרו מספר מקרי טביעה של דייגים בשיטת החפירות שנכנסו לתוך מערות ונלכדו בהן. שיטה זו אינה מומלצת ואיננה אהודה בקרב צוללים רבים בצלילה חופשית.

דייג בצלילה חופשית בשיטת BLUE WATER

שיטת ציד מים כחולים שונה משאר שיטות הדייג ומתבצע בצלילה במים עמוקים וצלולים ודגי המטרה הם דגים פלאגיים כמו טונה, פלמידה, אינטיאסים, דוראדו דגי חרב. נהג הסירה לרוב מוריד כמה צוללנים למים בליווי פלאשרים וזריקת פתיונות וצ'אמינג למים בכדי למשוך דגים. במהלך צייד במים פתוחים יכולים לעתים לעבור שעות ארוכות מבלי שרואים ולו דג אחד. במים פתוחים קשה להעריך את גודלו האמיתי של דג בודד השוחה בעומק מבלי שיהיה לידו עצם כלשהו להשוואה, טכניקה שיכולה לסייע להתגבר על בעיה זו הינה להסתכל על גולד העין של הדג ביחס לגודל הגוף, ככל שהעין קטנה יחסית ככה הדג יהיה גדול יותר.

ציוד הדייג בשיטת הצייד במים פתוחים כולל רובי גומיות ארוכים מאד, ועם גומיות מרובות, לרוב עם שימוש במנגנון שחרור מהיר של החץ אשר יהיה קשור למצוף גדול עם חבל באנג'י. בעולם בונים רובי עץ גדולים ומאסיביים אשר יכולים לייצר ירייה עוצמתית וארוכת טווח של עד 10 מטרים. בשימוש עם חץ מאסיבי וגומיות מרובות.